פסק-דין בתיק ת"א 155465-09

רקע

מונחת לפניי תביעתה של הגב' ברוך מונה, ילידת 1967 וספרית בעיסוקה (להלן: "התובעת"), לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לה ביום 24.07.08 עת ישבה לצידו של הנהג ברכב שכור בעל מ.ר 3672362 ברחוב ויצמן ברעננה. הרכב סטה ממסלולו והתנגש בעץ (להלן: ""התאונה").

כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") היא חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב השכור בזמנים הרלוונטיים.

ממקום התאונה פונתה התובעת לבית החולים מאיר בכפר סבא שם התלוננה על כאבים בבית החזה. התובעת אושפזה לשלושה ימים, נבדקה ושחררה לביתה ביום 26.07.08.

לאחר שהוגשו תחשיבי נזק מטעם הצדדים הצעתי ביום 17.01.11 לצדדים להגיע להסדר פשרה או בהעדר הסדר יוכלו הצדדים להסמיך את בית המשפט לפסוק על פי סעיף 4(ג') לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). בהודעה מטעם הנתבעת מיום 24.02.11 נכתב כי הנתבעת אינה מקבלת את הצעת בית המשפט לפשרה ומשכך קבעתי את התיק לישיבת הוכחות. ביום 11.07.11 התקיימה ישיבת ההוכחות בה העידה התובעת והגב' כהן סיוון והתיק נקבע למועד הוכחות נוסף שבו יעיד ד"ר קורן לאור הודעתו שאינו יכול להופיע למועד ההוכחות ושבו יסכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בע"פ. ביום 02.11.11 התקבלה הודעה נוספת מטעם הד"ר קורן כי במועד ההוכחות הנוסף שנקבע הוא עתיד לשהות בחו"ל. ביום 09.11.11 התקבלה הודעה לפיה התובעת מוותרת על הזמנת המומחה. בהחלטתי מאותו היום קבעתי כי על התובעת להגיש סיכומי טענות בכתב עד ליום 05.12.11 והנתבעת עד ליום 01.01.12.

לעניין המצאת רישיונו של מר עוזיאל שמעון היה על הנתבעת לדאוג לקיומו של הצו כפי שנתתי לבקשתה ומשלא עשתה כן אינני נדרש לעניין זה.

הנכות הרפואית

כב' השופטת מ' שריר מינתה ביום 03.05.09 מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: את ד"ר קורן יצחק בתחום האורטופדיה ואת ד"ר מונל בתחום הנוירולוגיה. משהודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר דיוני באשר למומחה מוסכם בתחום הנוירולוגיה, מונה ד"ר קוריצקי כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום זה. לאחר שהתקבלה חוות דעתו של המומחה בתחום הנוירולוגי הוגשה בקשה מטעם התובעת למינוי מומחה רפואי טעם בית המשפט גם בתחום הפסיכיאטריה. משפרשה השופטת שריר לגימלאות והתיק הועבר לטיפולי כתבתי בהחלטתי מיום 04.05.10 כי לאור התייחסותו של ד"ר קוריצקי לאפשרות של PTSD אני מורה על מינויו של ד"ר באואר כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה.

ד"ר קורן יצחק המומחה בתחום האורטופדיה כתב בחוות דעתו כי על פי פיענוח צילומי צלעות שמאל וימין ביום 30.07.08 הודגמו שברים בצלעות חלק קדמי 3,4 ובצלעות שמאל שברים בצלעות 6-10 עם תזוזה קלה. בפענוח צילומי חזה מיום 12.08.08 נמצא שבר בצלע 7 משמאל ועוד נכתב כי צילום עמוד שדרה צווארי תקין. בפענוח צילומי רנטגן של עמוד שדרה גבי מיום 02.09.08 נכתב כי יש שקיעה קלה של לוחית עליונה בחוליות גביות D4-D8, ובחוליה D6 נראים סימני דחיסה. המומחה הבהיר כי מלבד הפענוח הצילומים עצמם לא היו בפניו. לעומת זאת בדיקת CT של עמוד שדרה גבי ומתני מיום 03.11.08 היו בפניו וכן הצילומים מבדיקת MRI של עמוד השדרה הצווארי מיום 21.07.09 שפורשה על ידי הרדיולוג המומחה, ד"ר פרידמן. בבדיקה האחרונה נכתב כי חוט השדרה הצווארי שמור. גובה מרווחי הדיסקים שמור. בפרק הבדיקה הקלינית כתב המומחה כי בעמוד השדרה הצווארי אין ספזם שרירי צווארי. ללא רגישות על העוקצים. סימטריה בשרירי הצוואר, הכתפיים והשכמות. עוד נכתב כי קיימת תנועה מלאה וחלקה של כל תנועות הצוואר, החזרים גידיים הופקו תקינים ושווים וכוח מוטורי גס תקין ומלא בשרירי הכתפיים הזרועות האמות וכפות הידיים. בבדיקה הקלינית של עמוד השדרה הגבי נכתב: ללא ספזם שרירי, ללא סטייה אנטאלגית, תנועות ע"ש גבי מלאות ותקינות. תנועות גמישות. התארכות נמדדה ונמצאה תקינה. ללא חסר נוירולוגי תחושתי או מוטורי. בפרק הסיכום כתב המומחה כי בבדיקה הקלינית טווח התנועות של ע"ש צווארי מלא ותקין בכל הכיוונים. בדיקה נוירולוגית נלווית לעמוד שדרה צווארי תקינה. בדיקת MRI ללא ממצא פתולוגי משמעותי. באשר לע"ש גבי נכתב בפרק הסיכום כי הציר הקליני שמור . תנועות ע"ש גבי מלאות ותקינות. התארכות תקינה. ללא חסר נוירולוגי בגלל פגיעה בע"ש גבי. עוד כתב המומחה כי בבדיקת CT   על פי הפענוח הועלתה אפשרות לשברי דחיסה, אך במיפוי עצמות נשללה אפשרות זו. בסיומה של חוות הדעת כתב המומחה כי לתובעת לא נותרה נכות אורטופדית צמיתה. משלא הופנו שאלות הבהרה לד"ר קורן ומשויתרה התביעה בסופו של יום על חקירתו, לא מצאתי סיבה לסטות ממנה ואני מקבל את חוות דעתו של המומחה כלשונה וקובע כי לתובעת לא נותרה נכות אורטופדית צמיתה.

ד"ר קוריצקי אריה המומחה בתחום הנוירולוגיה כתב בחוות דעתו כי התובעת מתלוננת על כאבי ראש תכופים, קשיי שינה, הפרעות ריכוז בעיקר בקריאה מתמשכת ומצב רוח ירוד. בבדיקה הקלינית שבוצעה ביום ה-02.08.09 נמצא שאין סימני חסר נוירולוגי. עוד כתב המומחה "נראה כי מדובר בתסמונת שלאחר חבלה עם תגובה נפשית (PTSD) והחמרת חלק מן הסימפטומים שהיו קיימים כבר קודם, כגון: כאבי ראש, כאבי גב ומגבלה צווארית". בסיומה של חוות הדעת כתב המומחה כי הוא מעריך את נכותה בתחום הנוירולוגי בנכות זמנית בת 50% לשישה חודשים מאז התאונה ונכות צמיתה בת 7.5% לפי סעיף 34 א' ו-ב' (מותאם).

ד"ר באואר אריה המומחה בתחום הפסיכיאטריה כתב בחוות דעתו כי מאז התאונה מדווחת התובעת שתפקודה נפגע והיא סובלת מכאבים שונים וזקוקה לכדורי שינה בלילה. המומחה כותב כי התובעת פיתחה תגובה דיכאונית-חרדתית מעורבת כתוצאה מהתאונה שעברה המתבטאת בשינוי אורחות חייה - יותר עצובה, פחות שמחת חיים ופחות קשרים חברתיים ולכן חיים מצומצמים יותר. עוד כתב המומחה כי לא נמצאו בבדיקתה סימנים פעילים של דיכאון או מצב פסיכוטי וכי החרדה מתמקדת בחששותיה מנהיגה וממחשבות על מוות והדאגה לבנותיה. המומחה כתב כי לדעתו התובעת איננה סובלת מתסמונת פוסט טראומטית שכן היא חסרה את הסימנים והסימפטומים האופייניים כגון פלאשבקים, אין לה קהות רגשית, היא אינה מנותקת מאנשים ומגיבה לסביבתה. המומחה מציין כי התובעת טוענת שייתכן וגילה המבוגר יחסית גורם לשינויים אלו. המומחה כותב כי אין ספק בעיניו כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין השינויים המתוארים ולאור העובדה שכבר חלפו שנתיים מיום התאונה, מצבה הוא כרוני. המומחה כתב כי לדעתו לתובעת נותרה 10% נכות צמיתה לפי סעיף 34 ב'.

ב"כ התובעת המלומד טען בסיכומיו כי צירוף אחוזי הנכות לצמיתות שנקבעו על ידי המומחים עומד על 17.5% וכי טענות התביעה בעניין זה לא נסתרו, הנתבעת לא הגישה כל ראיה לעניין זה ולא ביקשה להזמין לחקירה מי מן המומחים.

ב"כ הנתבעת המלומד טען כי הנכות הצמיתה שקבע המומחה בתחום הנוירולוגיה הוא בהתאם לסעיף 34 א' ו-ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי שעניינו הפרעות פסיכו נוירוטיות וכי גם הפסיכיאטר אשר קבע לתובעת נכות צמיתה בשיעור 10% קבע זאת בהתאם לסעיף 34 ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי ועל כן קיימת זהות בין הנכויות הנוירולוגית והפסיכיאטרית ומשכך נכותה הנפשית עומדת על 10% לכל היותר "תלוי באם מאמצים את "חומרת" מצבה כפי שנקבע על ידי הפסיכיאטר או את זו אשר נקבעה על ידי הנוירולוג דווקא, שאז נכותה הצמיתה עומדת על 7.5% בלבד".

סעיף 34 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956‏(להלן: "התקנות") קובע:

          "‏34. הפרעות פסיכונוירוטיות‏

          (א)    ישנם סימנים קלים אך אין הפרעות בהתאמה הסוציאלית, כושר העבודה לא מוגבל- 0%

          (ב)     ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה - 10%".

כנזכר לעיל המומחה בתחום הנוירולוגיה קבע כי לתובעת נכות על פי סעיף 34 באופן מתואם בין א' ל-ב' בשיעור 7.5% ואילו המומחה בתחום הפסיכיאטריה קבע כי לתובעת נכות על פי סעיף 34 ב' בשיעור 10%.

סבורני כי הצדק עם ב"כ הנתבעת המלומד וכי קיימת זהות בין הנכות הפסיכיאטרית והנוירולוגית. לדידי משעסקינן בסעיף בתקנות העוסק בחוסר איזון נפשי עדיפה עלי חוות דעתו של המומחה בתחום הפסיכיאטריה ובנוסף חוות דעתו היא המאוחרת שבין חוות הדעת כך שהיא העדכנית יותר. לאור האמור לעיל ומשלא הוזמנו המומחים לחקירה אני קובע כי נכות הרפואית הצמיתה של התובעת תעמוד בשיעור 10%.